אירועי ואדי סאליב

PlayPause
הפגנה של תושבי ואדי סאליב מול מטה המשטרה בחיפה ב-9 ביולי 1959, צילום: משטרת ישראל
Slider

בשנת 1959 התגוררו בשכונת ואדי סאליב כ-20 אלף אנשים. שליש מהם היו יוצאי מדינות צפון אפריקה ואחרים עולים ממדינות אחרות, בעיקר מרומניה. העולים שוכנו בבתיהם של תושבי השכונה הערבים שעזבו או פונו בשנת 1948. אלא שהדירות היו רעועות, קטנות וללא תשתיות ראויות של מים וביוב.

הטופוגרפיה ההררית של העיר חיפה באה לידי ביטוי באותם ימים גם בצביון הסוציאלי שלה: ככל שעולים במעלה ההר, כך עלה גם המעמד הסוציו-אקונומי. ואכן, בשכונת הדר התגוררו יוצאי אירופה שהצליחו להיקלט בחברה הישראלית, ואילו בשכונת ואדי סאליב שלמרגלותיה, התושבים התפרנסו מעבודות דחק, המשפחות היו מרובות ילדים וחלקם סבלו מתת תזונה.

בליל ה- 8 ביולי שנת 1959 התסכול של תושבי שכונת ואדי סאליב ניצת והתפרץ. זאת בעקבות מעורבותו של אחד מתושבי השכונה, יעקב אלקריף, בקטטה לילית בקפה-בר שכונתי. שוטר הוזעק למקום על מנת להשליט סדר ואלקריף נפצע מיריות השוטר. כאשר פונה אלקריף לבית החולים, פרצה בשכונה שמועה שהוא נהרג. כ-200 תושבים זועמים יצאו מבתיהם והחלו לרגום באבנים את מכוניות המשטרה שסיירו בשכונה. באותו הלילה תחושת הקיפוח של תושבי השכונה הפכה באחת להתקוממות.

למחרת, הוכרזה בשכונה שביתה והתגבשה מחאה שהונהגה על ידי ארגון "ליכוד עולי צפון אפריקה" בראשות דויד בן הרוש. נסיונות המשטרה להרגיע את הרוחות לא צלחו. ההמון פרץ למועדון ההסתדרות ולמועדון מפא"י בשכונה. נזק נגרם ומספר שוטרים נפצעו. בערב עלו המפגינים לשכונת הדר, התפרעו ופגעו ברכוש של יוצאי אירופה שהתגוררו במקום, במחאה על הבדלי המעמדות. כתוצאה מההתפרעויות נפצעו 13 שוטרים ו-34 מתפרעים נעצרו.

אירועי ואדי סאליב הציתו את תחושת הקיפוח במקומות נוספים בישראל כמו עכו, באר שבע, מגדל העמק ועוד. בתגובה לאירועים, מינתה הממשלה ועדת חקירה שהתבקשה לחקור את נסיבות פריצת ההתפרעויות בוואדי סאליב, בראשות שופט בית המשפט המחוזי ד"ר משה עציוני. הועדה הגישה את מסקנותיה בחודש אוגוסט אותה שנה והיא ייחסה את ההתפרעויות לתחושת הקיפוח של העולים. עוד הצביעה הוועדה על סכנת הפערים המעמדיים בין העדות בחברה הישראלית, שלימים יכונו "השד העדתי".

באותה שנה התקיימו בחירות לכנסת שעמדו בסימן המאורעות בואדי סאליב. הממסד הפוליטי באותם ימים, מפלגת מפא"י, דחה את טענת אנשי ואדי סאליב על קיפוח ואפליה, אך ידע לקרוא את המפה הפוליטית. הממשלה אימצה את מסקנות ועדת החקירה ופיתחה תוכניות סיוע לעולים בתחומי הסעד והחינוך. בשנת 1960 החליטה מועצת העיר חיפה על חיסול משכנות העוני בעיר. הבתים הישנים בואדי סאליב נהרסו ותושבי השכונה הועברו בהדרגה לשיכונים באזורים אחרים בעיר.