נגלה ונסתר בקתדרלה: תערוכה בממגורות דגון

במהלך אירועי רציף פירמידה ייפתח מוזיאון ממגורות דגון את שעריו לביקור באולמות התצוגה המופלאים שנבנו בראשית שנות החמישים. הוא מסמל זיכרון אנושי משותף בן אלפי שנים הקושר בין תרבות, שגשוג כלכלי ושיתוף פעולה אזורי. אולם התצוגה של ממגורות דגון נבנה בראשית שנות החמישים ומוצגים בו חפצי ארכיאולוגיה לצד עבודות אמנות, הדפסים, ציורי קיר וויטראז'.
מעטים נחשפו לאוספים הללו, שהם פרי חזונו של  ד"ר ראובן הכט, ציוני נלהב שהקים את הממגורות בחיפה לאחר שקרא את ספרו האוטופי של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, "אלטנוילד". בספר מככבת העיר חיפה כעיר האוטופית של החזון הציוני ומתוארות בו גם הממגורות. המוזיאון מסמל את הפוטנציאל האוטופי של העיר חיפה ואת הזיקה שבין זיכרון אנושי משותף בן אלפי שנים שפועם באזור ובין תרבות ואמנות.

מומלץ: הקליקו לקטלוג אירוע רציף פירמידה

לאורך קיר המבנה משולב תבליט המרתק באופיו הארכאי הלבן, המדגיש את הכניסה המרשימה בקוויה הפשוטים שאליה עולים במדרגות ספורות ממפלס הרחוב. האמנית החיפאית ילידת וינה, מרים קרולי, היא שיצרה את התבליט (1965) ,ועוד מנפלאות הזיכרון והשכחה: קרולי נפטרה ב־1994 ,סמוך מאוד לפטירתו של ראובן הכט, שבמבנה שלו פעלו לא מעט נשים במרחב ציבורי, תופעה נדירה כשלעצמה באמנות הישראלית. הלוגו של בית דגון, גם הוא יצירת אמנית, עלי גרוס (1952) פסלת ומעצבת שעצבה בין השאר את הלוגו של הוצאת הספרים ע״ש מאגנס של האוניברסיטה העברית. יצירת פיסול ארכיטקטוני נוספת של אמנית מצוינת ונשכחת מצפה לקהל המבקרים באולם הפנימי של המוזיאון — עבודת ויטראז’ סוחפת בצבע ובכוח המצאה של נעמי הנריק (1966), המתנשאת לגובה אולם המדרגות המרכזי במקצב של גרעיני הדגן כצורת יסוד. נעמי הנריק, הפסלת שיצרה את אנדרטת הפורצים בדרך לירושלים, נפטרה בחודש מרץ השנה, ויצירתה רעננה כמו נעשתה אתמול. גם המבואה המופלאה למשרדים של הכט מגלה הפתעה, ציור קיר (סגרפיטו) שיצרו מרים ומרדכי גומפל (1955) ועבודות נוספות של מרים ומרדכי גומפל במוזאיקה המוצגות בחצר ובאולם הפנימי.
לרגל האירוע, אמניות ואמנים עכשוויים מנהלים דיאלוג עם אמני עבר ועם אולמות התצוגה המחופים בסלעי מאובנים שנוספו לממגורות ב־1964 בתכנון האדריכל סעדיה מנדל. באולמות נשזרים זה לזה אוספים המשתלבים בתפיסת המבנה כולו: דגן וממגורות לשמירתו, פרט ומכלול, בימי קדם ובתרבויות המשותפות לאזור. עבודות האמנות העכשוויות מתדיינות בדרכן עם דמותו ותפיסתו של הכט. מבנה דגון המזדקר בנוף כונה ״הקתדרלה של חיפה״, לעתים ברצינות ויש גם באירוניה. אדריכלות הן משקפת רעיונות והוא מספר על חזון של עיר הקושרת, בתפיסה הרצליאנית, פיתוח כלכלי בהסכמים בין־לאומיים, תרבות ושייכות עם אוניברסליות. בסרטה של מלי דה–קאלו, תנועת רצף תצלומים הנפרשים כרונולוגית, מסמנת בדרכה תנועת השתנות של מוקדי כוח בארץ המתווה השתנות מדינית, כלכלית ופוליטית, משנות ה־50 ועד לשנות ה־90. האמנית אירינה כרכבי מביאה לשם כדים פלסטיניים מאוסף משפחת כרכבי ודיוקנאות שכמו הגיחו מעבר לקיר מהעולם שבחוץ. עוד מציגים במוזיאון דגון: הראל לוז, שבקריצה לעגילי זהב עתיקים בתצוגה מציג אביזרי גוף שהם תכשיטי צמחים דקי תחושה, רמי מימון שהניח באולם התצוגה הערה משלו על מודרניזם של שנות ה־50 וארכיאולוגיה, ורועי מרדכי שהצטרף לתצוגת האמנות בהניחו עקבות פיסוליים של ״ארכיאולוגיה״ מומצאת.

שעות הפעילות של מוזיאון דגון במהלך אירועי רציף פירמידה: יום חמישי 19.7 בין השעות 10:00-18:00 // יום שישי 20.7 בין השעות 09:00-14:00 // בשבת סגור. במהלך האירוע יפעל שאטל של קרון רכבת שיסיע את הקהל מתחנת "מרכז השמונה" הסמוכה למוזיאון ממגורות דגון אל תחנת "רציף המוזיאון" במוזיאון הרכבת. משם ניתן, במרחק הליכה, להגיע אל התערוכה בפירמידה, מרכז לאמנות עכשווית.

ד"ר ראובן הכט ופרופסור יגאל ידין במוזיאון דגון, 1957, באדיבות ארכיון דגון
"נגלה ונסתר בקתדרלה", הצבה של רמי מימון, יולי 2018
"נגלה ונסתר בקתדרלה", רמי מימון, יולי 2018
"נגלה ונסתר בקתדרלה", רועי מרדכי, יולי 2018
ציורים של האמנית אירינה כרכבי בהצבה עם אוסף ממגורות דגון. "נגלה ונסתר בקתדרלה", יולי 2018
אירינה כרכבי, "נגלה ונסתר בקתדרלה", יולי 2018
הראל לוז, פרט מתוך הצבה."נגלה ונסתר בקתדרלה", יולי 2018
הראל לוז, פרט מתוך הצבה."נגלה ונסתר בקתדרלה", יולי 2018
"נגלה ונסתר בקתדרלה", מלי דה-קאלו, יולי 2018
"נגלה ונסתר בקתדרלה", מלי דה-קאלו, יולי 2018