לאן את נוסעת? תערוכה במוזיאון הרכבת

במסגרת אירועי רציף פירמידה, מוזיאון הרכבת יפתח לקהל עם תצוגה מיוחדת שתכלול אמנות עכשווית לצד התצוגה ההיסטוריה של המוזיאון, הכוללת קרונות רכבת מתקופות שונות בתאריכים 19-21.7.2018. במוזיאון הרכבת נבנה בתחילת המאה ה-20 הרציף לאניות הקיטור וחיפה הפכה ל"עיר העתיד", "מרכז העולם" – רכבותיה קושרות זו לזו שלוש יבשות במפגש מפרה בין מזרח למערב. באמצעותה נקשרה חיפה לקהיר — אפריקה; לדמשק — אסיה, וממנה לאיסטנבול דרך אנטוליה — אירופה, ועם ה״אוריינט אקספרס״ לפריז וכל זאת ערב מלחמת העולם השנייה.
אבל עוד לפני שנחנכה התחנה (1905) תחנת הטרמינל הים־תיכוני של המסילה החיג’אזית שכונתה בפי היהודים גם ״רכבת העמק״, כבר כתב הרצל על הרכבות המופלאות, הרכבות המעופפות של חיפה. כי בשל מיקומה חיפה נתפסה כהבטחה עולמית — עיר מפגש בין מזרח ומערב, עיר התנועה והזרימה של אנשים ורעיונות, בני כל הגזעים והתרבויות. בקיצור, חיפה עיר העולם. כך שסביב מתחם זה שבו נבנו תחנה ומזח לפני יותר ממאה שנה, נבנו במהרה גם עסקים ובתי מסחר, ומגורים, מרכזים פיננסיים ומתחמי תעשייה, ולשם עבר מרכז חיי העיר, ממערב למזרח.
ב־1919 הוקם שם גם התא הראשון של המפלגה הקומוניסטית הארץ־ישראלית ועוד לא התחלנו לעסוק כאן ב״חיפה האדומה״ ובעומק משמעותן של סולידריות ואורבניות פועלית. ברור שמוזאון הרכבת בתחנת ״מזרח״ — כך כונתה לאחר שהוקם הנמל ב־1937 והוקמה תחנת רכבת ״מרכז״ — הוא זיכרון מעורר השראה בכל קנה מידה, וזאת, גם אם נשאר מעט מאוד מהבניין המרכזי של התחנה שפוצץ על־ידי אצ״ל ב־1946 ושוקם רק חלקית על־ידי הבריטים.
התערוכה "לאן את נוסעת?", אמנות עכשווית במוזאון הרכבת, משתלבת אם כן בחזונות האלה, כמובן מנקודת מבט עכשווית. הקרונות העתיקים משמשים הקשר עשיר ולעתים גם פנטסטי לעבודות הצבה, שרובן עבודות וידאו קלות משקל שכמו הולמות את המסע. כך למשל הציבה איה בן רון מיצב שנקשר לקרון הצלב האדום והיא חושפת כאן פרק אחרון מתוך הפרויקט הרחב שכותרתו, ״המסע לקיתרה״ — העוסק בגוף ובאוטופיה. קיתרה הוא מקום הולדתה של ונוס אלת היופי, ובאידיאל המהופך של מדע ואמנות. ב־2008 עסקה בן רון באותו הקשר בהיבט המהדהד ממד ביוגרפי — היא יצרה סרט בבית סבתה, הגניקולוגית החיפאית שביתה שימש במשך עשרות בשנים מרפאה גניקולוגית. ההקשר המסוים של קרון הצלב האדום שולח כמובן גם למלחמה, לפליטות המונית, כולל זו העכשווית, ולדימוייה הקשים שהוטבעו במדיה.
בעבודתה של עדן עפרת פסי הרכבת הופכים לנהר שעל מימיו מתנדנדת רפסודה שברירית. עבודת הווידיאו של עודד הירש נוגעת גם היא בהיפוך שבממד האוטופי שלכאורה ניבט מעיני הקבוצה המשייטת על המים — קבוצת חברים מקיבוץ אפיקים. אך נדמה שאבדה מאז זיקה משמעותית בין פעולה ליעד והמבט של החברות והחברים, המופנה כלפי מעלה, ניבט כמו מתוך חלום. ממד של ״סיפור מסע״ עולה בעבודתו של יונתן גולדמן, בתקווה פנטסטית להצמיח יבשה חדשה באמצעות שתילת "עוברי הרים" בים. אך למעשה השיטוט ברפסודה שבנה במו ידיו הוא בחופים רדודים לאורך גבולה של הארץ. אלינה רום–כהן בתחושת מציאות שברירית בעקבות עקירה והגירה, מציגה פסלי זכוכית וסרט וידיאו שצולם בעיירת הדייגים של ילדותה ברוסיה. ואילו פרנסיס אליס מבקש לחבר בין היבשות אפריקה ואירופה באמצעות פעולה מצולמת של בניית גשר ימי אנושי.

באדיבות רכבת ישראל יפעל בימים חמישי ושישי (בשבת סגור) שאטל מיוחד: קרון מוזיאון הרכבת יעמוד לרשות המבקרים ויצא מתחנת "מרכז השמונה" לתחנת מוזיאון הרכבת, בחינם. הקליקו ללוחות הזמנים של הרכבת

שעות פעילות מוזיאון הרכבת במהלך אירוע רציף פירמידה:
יום ה' 19.7.18 בין השעות 08:00-20:00 // יום ו' 20.8.18 בין השעות 08:30-16:00 // בשבת סגור

תחנת הרכבת חיפה מזרח עם עיטור בולים עותמאניים. גלויה מאוסף ירמיהו רימון
"לאן את נוסעת?", וידאו של עדן עפרת, יולי 2018. צילום: אורית סימן טוב
הצבה מתוך "לאן את נוסעת?", איה בן רון, "המסע לקיתרה". יולי 2018. צילום: אורית סימן טוב
הצבה מתוך "לאן את נוסעת?", איה בן רון, "המסע לקיתרה". יולי 2018. צילום: אורית סימן טוב
הצבה מתוך "לאן את נוסעת?", אלינה רום כהן. יולי 2018. צילום: אורית סימן טוב