תכנית השימור הראשונה של חיפה: רובע האמנים בוואדי סאליב

במהלך שנות ה- 80 התגבשה תכנית שימור שעסקה בהקמת רובע אמנים בשכונת ואדי סאליב, אך היא לא מומשה. יוצר המודל: ואליד כרכבי, צילום: אורית סימן טוב

מאת: ד"ר חוה לו-יון

בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת התמניתי לרכז את תכנית המתאר החדשה דאז לחיפה: חפ/1400. הזמן שעבר מאז הכנת התכנית בשנות השישים ועד להפקדתה, הפך אותה למיושנת בתפישותיה, כבר עם הפקדתה. היו אלה תפישות מודרניסטיות של 'עולם חדש אמיץ' שמציעות בניה חדשה והרס הישן. מושג השימור לא היה חלק משפת התכנית ומתחמי בניה היסטוריים בעלי ערך אדריכלי ותרבותי יועדו להריסה.
על פי תכנית המתאר, דרך אבן גבירול הוגדרה כדרך מהירה ברוחב 40 מטרים, שחצתה בגשר את ואדי סאליב. התוויתה היתה מביאה להריסת הבניה הערבית ההיסטורית של מה שנשאר מוואדי סאליב והמדרונות המבונים בשוליו והיתה גורמת לניתוק מערך קשרי הרגל בין הדר הכרמל והעיר התחתית.
באותה עת התחילו להישמע קולות בציבוריות הישראלית שקראו לשימור ולפיתוח מבוקר לרבות פניה מפורשת של אמנים ואנשי רוח בהם נתן זך וגרשון קניספל, להקים בוואדי סאליב קריית אמנים.
למרות שהייתה מיושנת, נפלה בעירייה החלטה להפקיד את תכנית המתאר ולהכניס בה שינויים באמצעות התנגדויות מה"ע לתכנית. בין ההתנגדויות שהגשנו בנושא היתה ההתנגדות לדרג, תוואי ורוחב דרך אבן גבירול במגמה להפוך אותה לדרך עירונית שמשתלבת במרקם הבניה הקיים.

הריסת מבנים בוואדי סאליב במהלך שנות השבעים. באדיבות ארכיון חיפה

לעצור את מנגנוני ההרס
ההתנגדות לתכנית המתאר הייתה חשובה אבל לא מספיקה. כדי להביא לעצירת תהליכי ההרס ולהתחלת פעולות השימור היה הכרח ליצור תשתית תכנונית סטטוטורית חדשה בצורה של תכניות בנין עיר מפורטת שתייעד בניינים לשימור, תרתום לעשייה את מנהל מקרקעי ישראל כבעלי ומחזיקי המקרקעין של הרכוש הנטוש ותעצור את מנגנוני ההרס שפעלו אז באמצעות חברת 'שקמונה'.
בתחילת שנות השמונים התמניתי לתפקיד מנהלת המחלקה לתכנון יוזם ארוך טווח בעיריית חיפה. עם המינוי הקמנו במחלקה צוותי תכנון, במימון משותף של העירייה ומנהל מקרקעי ישראל, והתחלנו בתיעוד ובהכנת תכניות לשימור ולשיקום בכל המרחב הנטוש באזור ואדי סאליב. במקביל הופסקו לאלתר פעולות ההריסה של חברת 'שקמונה' בוואדי סאליב ובשוליו.
האדריכלים שעסקו בהכנת התכניות הללו במהלך שנות השמונים היו דסמונד קפלן (רובע אמנים), ג'רלד קרנוף (ואדי סאליב), האדריכל משה פודם ריכז את נושא השימור והאדריכל ואליד כרכבי עסק בתיעוד. אנוכי, כמנהלת המחלקה הובלתי את צוותי התכנון ואדריכל יהודה דרכסלר ייצג את מנהל מקרקעי ישראל בהיגוי התכניות.
בגיבוש התכניות השתתפו גורמים נוספים מתוך העירייה ומחוצה לה בהם – המחלקה לתכנון עיר בניסוח סטטוטורי, צוות תכנית אב לתחבורה בתכנון המחודש של דרך אבן גבירול ומשרד תכנון הנוף גרינשטיין הר-גיל בעקרונות פיתוח הגן המרכזי.
תכנית 'רובע אמנים' בשולי ואדי סאליב' חפ/1826 ו'ואדי סאליב' חפ/1601, עלו מתוך הפעילות הזאת. תכנית רובע האמנים חלה על השטח בין הרחובות מעלה השחרור ושיבת ציון בשוליים המערבים של ואדי סאליב והיא כוללת מרקם אינטגרלי של בנייה מדורגת ורחובות מדרגות עם בניינים בעלי איכות ארכיטקטונית ותרבותית גבוהה.
המתחם נבנה במקור עוד בתקופה העות'מאנית על ידי אוכלוסיה ערבית מבוססת שעזבה את העיר העתיקה הצפופה והתיישבה בגבולה הדרומי בשיפולי ההר. בתוך שטח ואדי סאליב התגוררו במקור פועלי בניה שעבדו בהקמת תחנת הרכבת המזרחית ובסלילת הרכבת החיג'זית, בבניה מדורגת בעלת איכויות ארכיטקטוניות פחותות בהרבה.
שטח החלות של תכנית 'ואדי סאליב' כולל את שטחי הוואדי ומדרונותיו, את תוואי דרך אבן גבירול והשטחים הגובלים בו במורדות המזרחיים של הדר הכרמל ולאורך רחוב קיבוץ גלויות. כן כוללת התכנית את הבניינים ההיסטוריים החשובים שבפתח שכונת ואדי סאליב לאורך רחוב חטיבת גולני.

ואדי סאליב. מתוך תכנית "שיקום ואדי סאליב" שגובשה במנהל ההנדסה, המחלקה לתכנון ארוך טווח בשנות השמונים.
שכונת ואדי סאליב, מבט תכנוני. באדיבות גרינשטיין הר-גיל

פעולת הצלה
לאחר נטישת הערבים בשנת 1948, שיכנו באזור ואדי סאליב ושוליו את אוכלוסיית העולים, שפונתה בסופו של דבר מהמקום בעקבות אירועי ואדי סאליב בשנת 1959. אז החל תהליך מואץ של אטימת הבניינים הנטושים והריסתם, במגמה להכשיר את הקרקע לפיתוח חדש. ראשונים נהרסו בנייני הוואדי, מה שאפשר בשנות השבעים פריצת דרך פירטית מקשרת בין הדר הכרמל ורחוב קיבוץ גלויות ואיתה, חשיפה ויזואלית של המקום שהיה עד אז מוסתר מן העין למרבית תושבי העיר.
מרבית הבניינים האיכותיים של שולי ואדי סאליב עמדו בסוף שנות השבעים אטומים והיו חשופים לפעולות וונדליזם מתמידות של פירוק וגנבה כמו רעפים, אדניות, שערים, חלונות, דלתות ועוד. לכן, הוחלט לגשת קודם כל להכנת תכנית 'רובע אמנים', סוג של פעולת הצלה. במקביל הוחלט לגבש את עקרונות התכנון של ואדי סאליב. הכנת התכניות החלה בתיעוד יסודי של כל הבניינים החשובים במרחב ובמיוחד בתיעוד הבניינים שנאטמו והיו בסכנת הכחדה.
תכנית 'רובע אמנים' היא תכנית השימור הראשונה בחיפה. התכנית הוכנה במחצית הראשונה של שנות השמונים ואושרה בשנת 1985. התכנית מייעדת את הבניה בתחומה למגורים ולעסקים כולל סדנאות למיניהן, מייעדת את כל הבניינים שבתחומה לשימור ומאפשרת תוספות בנייה מבוקרות. התכנית איננה מאפשרת גישה ברכב למרבית הבניינים הקיימים ומגדירה מספר מגרשי חניה שאמורים לספק בחסר את צרכי החניה של כל בניין.
תכנית 'ואדי סאליב' שנושקת ל'רובע אמנים' ממזרח והוכנה בהמשך לה, כוללת מגרשים לבניה חדשה ותוספות לבניינים קיימים בגובה משתנה שבין ארבע ושש קומות. התכנית מייעדת את מרבית השטחים למגורים ועסקים, מייעדת לשימור את הבניינים ההיסטוריים בתחומה, מגדירה במרכזה בתחום הוואדי פארק עירוני עם טרסות מדורגות ומגדירה את התוואי החדש של דרך אבן גבירול. התכנית שמה דגש על חיזוק הקשר בין הדר הכרמל והעיר התחתית.

אלמנטים אדריכליים בשכונת ואדי סאליב. באדיבות גרינשטיין הר-גיל

לעיון במסמכי התכנית המקורית משנות השמונים הקליקו לצפייה 

מנגנוני הפיתוח
נציגי מנהל מקרקעי ישראל עמדו על כך ששיווק הקרקע והבניינים בתחומי התכניות יהיה במכרזים ובמחירי שוק. זאת לאחר שהושקעו משאבים ציבוריים בשיקום וחידוש התשתיות ובשיקום מהלכי המדרגות וביצירת חלק ממגרשי החניה. סלילת דרך אבן גבירול אפשרה לגשת לאחרונה לפיתוח הפארק המרכזי בוואדי ולהעלות, יחד עם המבנה המשופץ של 'פירמידה' את יוקרת האזור. בניגוד למקומות אחרים בעלי מאפיינים דומים, לא הוקמה מנהלת פיתוח לאזור. המציאות מצביעה על כך  שחסרים תמריצי פיתוח נוספים כדי להפוך את המקום אטרקטיבי להשקעות.

אלמנטים מבניים בוואדי סאליב. באדיבות גרינשטיין הר-גיל

חריגות מרוח התכנית
לאורך תקופה של למעלה מ- 30 שנה, מאז אושרו התכניות, שומרו במתחם 'רובע אמנים' מספר קטן של בניינים ומרבית הבניינים המיועדים לשימור, בכל מרחב חלות התכניות, עדיין עומדים שוממים וחשופים לפגעי הזמן ולוונדליזם.
כיום, קבוצת בניינים חדשה, שנושקת למתחם השימור 'רובע אמנים', מצויה בהקמה אבל היא כלולה בתחום תכנית 'ואדי סאליב'. מיזם זה, המכונה בפי יוזמיו 'הרובע', חורג בצורה ניכרת מהגובה ומנפחי הבניה המוגדרים בתכנית השימור. פרויקט זה מכניס אמנם תנופת פיתוח חדשה לאזור אבל חוסם ויזואלית את רציפות הקשר בין מרכז הוואדי והמתחם לשימור של 'רובע אמנים'. החריגות הללו מחזקות את התובנה שבתנאים הקיימים, המערכת יוצאת מגדרה לעודד פיתוח במקום בכל מחיר, גם במחיר חריגה מרוח התכנית.
במטרה לעודד פיתוח, רשויות התכנון מאפשרות כיום להחיל את תקנות תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים, תמא 38, על שטחי תכניות אלה למרות יעודי השימור. כתוצאה, עם הפיתוח שאולי יבוא, תלך ותתהווה מציאות חדשה שבה גובה הבניינים יחרוג בהרבה מהבנייה המקורית ומכוונת התכניות שגובשו בשנות השמונים לשימור האזור, מה שיעמיד בסימן שאלה את משמעות השימור.
במציאות כזאת, מה שככל הנראה יישאר מהבניה הערבית ההיסטורית בוואדי סאליב, יהיה המרקם של הבנייה המדורגת עם רחובות המדרגות. אזכור ויזואלי של חלקי חזיתות משומרות או משוחזרות בתוך הבניה החדשה אולי יספר את הסיפור של החיים הקודמים שהיו כאן, ואולי לא.

על כותבת המאמר: ד"ר חוה לו-יון היא אדריכלית ומתכננת עירונית, לשעבר מנהלת המחלקה לתכנון ארוך טווח בעיריית חיפה. תכניות השימור "רובע האמנים בשולי ואדי סאליב" ותכנית "ואדי סאליב", שעמדה בראשם, וכן ציורים ותחריטים שיוצרת לו-יון, יוצגו בתערוכה בפירמידה.